המקור הגנטי של החיטה התרבותית הנה חיטת הבר (אם החיטה) שגדלה באזור המזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט. ישראל ממוקמת בלב הסהר הפורה ומהווה מרכז ראשוני וחשוב למקור ותירבות החיטה. מראשית המהפכה החקלאית באזור הלבנט, נמצא תהליך הדרגתי של ביות חיטת הבר שהמשכו סלקציות מכוונות (על ידי חקלאים) ובלתי מכוונות (של הטבע) ליצירת חיטה מתורבתת. בעקבות הסלקציה בת אלפי שנים, התפתחו כאן בישראל ’זנים מסורתיים’ של חיטה בעלי יבול יציב, כושר הסתגלות דינמי לתנאי הסביבה ומגוון ביולוגי רחב. זנים אלו שונים במידה רבה מהחיטה המודרנית המוכרת לנו היום.
מתחילת המאה ה20 - ועד היום, יחד עם סלקציה מתמדת ליבול יציב וגבוה ולדרישות האיכות של תעשיית הטוחנים והאופים, הלך ונשחק המגוון הגנטי של החיטה בצורה חדה. לעומת זני חיטה מסורתיים האוצרים בתוכם שונות גנטית רבה שנצברה במהלך אלפי שנות סלקציה של חקלאות מסורתית בסביבות שונות, זני החיטה המודרניים, מבוססים על מספר מצומצם של זני עלית – אמנם עתירי יבול, אך בעלי מגוון גנטי צר ושברירי. בעוד שבסוף המאה ה-19 היו בארץ מאות זנים מסורתיים, במהלך המאה ה-20 הוחלפו אלה במספר קטן של זנים מודרניים ”חצי מנונסים“ שטופחו ליבול גבוה, אחידות, ממשק חקלאי אינטנסיבי עתיר תשומות (דשן סינטתי, חומרי הדברה וכד׳) והתאמה ליצור המוני של מזון.
הזנים המסורתיים נדחקו ממפת המזרע בישראל עם החדרת זני חיטת הלחם (T.riticum aestivum) המודרניים החצי-מנונסים בשנות ה-60 וה-70 והתרחבות החקלאות האינטנסיבית. במקביל גוועה גם החקלאות המסורתית הערבית בשלב ראשון בתחומי הקו הירוק ובמרוצת הזמן גם בשטחי הפלחה שמעבר לקו הירוק. תהליך דחיקתם של הזנים המסורתיים הושלם בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת ובעקבות כך, החיטה המסורתית הישראלית נעלמה ברובה ונמצאת בסכנה ברורה של הכחדה.
בעוד רוב החיטה המסורתית מאזורינו כנראה ונעלמה מהעולם, ישנם עשרות, אולי מאות זנים שכן נשמרו. כבר בתחילת המאה ה-20, זיהו חוקרי צמחים את הסכנה באיבוד המגוון הביולוגי הטמון בזנים המסורתיים. משלחות איסוף מרחבי העולם (רוסיה, ארה"ב גרמניה ועוד) אספו ברחבי ישראל כמו גם במדינות סמוכות, חיטה מסורתית מהאיכרים והפלאחים המקומיים – היהודים והערבים כאחד. דוגמאות זרעים של איסופים אלו נמצאים עד היום בבנקי גנים ואוספים פרטיים בכל העולם. חלק קטן מהם נמצא גם בבנק הגנים הישראלי שבמכון וולקני. בשנה האחרונה, עוסקת קבוצת חוקרים ישראלית יחד עם בנק הגנים הישראלי בהשבה ארצה של זני המסורת יחד עם גידול ואפיון הזנים.
במיזם "ארץ חיטה" אנו מבקשים להקים תשתית להצלה, השבה, ושימור של זני חיטה אלו שתשמש למגוון פעולות חיוניות בעלות הביטים שונים. המיזם כולל בתוכו נדבכים שונים- מדעיים, תרבותיים-חינוכיים וכלכליים העוסקים במציאת מקורות לגידולים חדשים בחקלאות. בעשור האחרון אנו עדים ליוזמות פרטיות ומקומיות בכל העולם של שימור והשבת זני חיטה מסורתיים יחד עם יוזמות חינוכיות, היסטוריות, תרבותיות, מדעיות וקולינריות המחברות בין הזנים הללו ויוצרות נישה כלכלית חדשה ומתפתחת.
מרכזי המיזם:
